משקרים. משקרים כמו משוגעים. ככה סוגרים תיק בפרקליטות הצבאית. ומאחר וממילא לאף אחד לא איכפת מי רצח את יוסף שוואמרה, אז החייל X, החברים שלו, המפקדים שלו, חוקרי מצ"ח והפרקליטות הצבאית קיבלו ארכה עד שישתחרר זה שישבור את השתיקה. וגם אז כנראה שלא יקרה משהו מיוחד, כי כידוע שוברי השתיקה הם סתם הלומי קרב שמחפשים תשומת לב בגלל אמא עם חסך רגשי ואבא שלא שם עליהם. אל תקחו את המילה שלי. תשאלו את האבא של לובנא חנש, שקצין צה"ל ירה בה. גם את התיק על רצח הבת שלו סגרה הפרקליטות הצבאית. רק לפני חודש.
זה הולך ככה: החוקר של מצ"ח שואל אותך מה קרה שם, ואתה עונה שהסגן אלוף שצץ לו משום מקום ירה ופצע את הילד. בן כמה לדעתך הילד? בערך בן עשר. אתה בטוח שזה היה הסגן אלוף שירה? בטח. הוא עמד 10 מטר ממני. ומה היה תפקידך בכח? אני הייתי מפקד הארוע. ואתה בטוח שזה היה הסגן אלוף שירה? כבר שאלת אותי, ואמרתי לך שכן. מאיפה הופיע הילד? מהחצר שממזרח לכביש. הוא החזיק משהו ביד? לא. אתה בטוח שהוא לא החזיק משהו ביד? כן. אז מי ירה בו? הסגן אלוף שהצטרף משום מקום ולא הציג את עצמו. אתה בטוח שזה היה הסגן אלוף? כבר שאלת אותי וכבר עניתי לך. אתה באמת חושב שאם תחזור על השאלה הרבה פעמים אני אמציא תשובה אחרת? הילד היה לבדו? כן. לא היו איתו עוד פורעים אחרים? לא. הוא לא היה פרוע, הוא היה ילד בן עשר. ולא, לא היה איתו אף אחד. אז למה הוא רץ? מאיפה אני יודע. אולי הוא פחד מהחיילים. יכול להיות? ילד בן עשר סך הכל. אז למה החיילים שלך אומרים שזה היה הנהג של הסגן אלוף שירה בו? אין לי מושג למה הם אומרים את זה. תשאל אותם. אז אתה בטוח שזה היה הסגן אלוף שירה בו?… בסוף הוא שירבט משהו על טופס החקירה וביקש ממני לחתום ולא הסכמתי כי היו כתובים שם דברים שמעולם לא אמרתי, ואז הוא אמר שאם ככה הוא מוותר על העדות שלי, ותודה על שיתוף הפעולה. זה סיפור אמיתי מתקופת ההתקוממות הראשונה. וכשרציתי לברר במצ"ח ופרקליטות אמרו לי שאני הלום קרב ושלא היה ולא נברא. גם החברים שלי, אגב, אמרו לי את זה. אז אם כולם אומרים שאני הלום קרב אז זה בטח נכון. תשאלו את הנהג של הסגן אלוף שירה בלובנא חנש. הפרקליטות החליטה לסגור לו את תיק החקירה.

לקריאה נוספת: שוברים שתיקה, נקמת העַכּוּבּ.