לרקוד עם מלאך המוות זאת פריבילגיה ששמורה לאלה ששיחקו עם מלאך המוות. לרקוד עם מלאך המוות זה פרס הניחומים לאלה ששיחקו עם מלאך המוות והפסידו. כי ברגע שמלאך המוות שם אותך על הכוונת שלו, אתה לא יכול לנצח. המקסימום שאתה יכול לקבל זה משחק חוזר. וככה אתה משחק ומשחק ומשחק, עד שאתה מפסיד. ואז, כשאתה מפסיד, אתה רוקד איתו. עם מלאך המוות. רוקד כל הדרך לבית הקברות. זה מתחיל בזה שמלאך המוות מזמין אותך לשחק ביחד. בדרך כלל בשיחת טלפון:
– שלום, כאן מלאך המוות, מה"מ בקיצור. רוצה לשחק 'הקש בגג'?
– לא!
– זאת היתה שאלה רטורית. אז אלה החוקים: אני מקיש בגג שלך פעם אחת. תזכור, פעם אחת. ברגע ששמעת את ההקשה שלי, יש לך 60 שניות להסתתר ככה שאני לא אמצא אותך. לא הסתתרת, אתה מקבל ריקוד. הסתתרת, משחקים עוד פעם. הבנת? אה, ועוד דבר, תביא את כל המשפחה.
– ואם אני לא רוצה לשחק?
– אל תתחיל. תגיד תודה שאני בכלל משחק איתך. לתייסיר אל־בטאש בכלל לא נתתי הזדמנות לשחק. ישר הלכתי על ריקוד, אני ועוד עשרים ואחד. גם עם חאפז חמד לא שיחקתי. לא הגיע לו. שם היה ריקוד צנוע. הוא, אני ועוד חמישה.
– כן, שמעתי על זה. ומה היה עם משפחת קוארע?
– אני רואה שאתה מעודכן. הם לא שמרו על הכללים של המשחק. אם הם היו שומרים על הכללים של המשחק, הייתי נותן להם הזדמנות לשחק עוד פעם. אבל הם לא. אז גם איתם רקדתי. אני ועוד שמונה.
– ומה עם עוואד נואסרה? גם איתם לא שיחקת?
– לא נכון. איתם דווקא כן שיחקתי.
– שמעתי שסמוד אומרת שלא.
– אז עכשיו יש לי חשבון פתוח איתה.
– ועם כמה רקדת שם?
– עם שמונה. צנוע. אבל דחילק, הרשימה ארוכה. אתה באמת רוצה לעבור על השמות של כל המשתתפים? בא. נשחק. מוכן?
– יש לי ברירה?
– לא כל כך.