*Pas D'Ennemi à Gauche

noenemyonleft« אין יריבים משמאל » היתה האימרה הנפוצה בין קבוצות השמאל בצרפת כדי להתאחד מול הימין הלאומני והמתלהם שדרש את דמו של אלפרד דרייפוס בעשור האחרון של המאה התשע-עשרה, ובעשור הראשון של המאה העשרים. והימין הלאומני היווה את הרוב. הוא שלט הן בפוליטיקה, הן בצבא, הן בתקשורת והן ברחובות. והסיכוי היחיד של השמאל לשרוד ולנצח היה באיחוד השורות. ואכן הוא ניצח. ייתכן שבהמולת הקרב של המבצע לפירוק ממשלת האחדות הפלסטינית, AKA צוק איתן, לא שמנו לב, אבל השבוע לפני 108 שנים זיכה בית המשפט העליון של צרפת את אלפרד דרייפוס וקולונל פיקאר מכל אשמה, טיהר את שמם לחלוטין, והאסיפה המחוקקת של הפרלמנט הצרפתי הורתה להחזיר את שניהם לצבא בדרגות רב-סרן וגנרל בהתאמה. כמו כן הורתה האסיפה המחוקקת להעביר את אפרו של אמיל זולא מבית הקברות שבמונמרטר לפנתיאון. אחת עשרה שנים של עקשנות השמאל הצרפתי הביאו את הפרשה הזאת לידי סיום מוצלח, על אפו ועל חמתו של הימין המתלהם, שעד היום סוחב את המפלה הזאת כחטוטרת. הליברלים, הסוציאליסטים, הדמוקרטים והפציפיסטים ניצחו את הנציונליסטים, מתנגדי הרפובליקה והגזענים. ומי שרוצה להיזכר בפרשה הזאת מוזמן להעמיק בה בזמנו החופשי.
« אין יריבים משמאל » האימרה הזאת מופנית עכשיו אליכם, חברי הכנסת: אבישי ברוורמן, אבראהים צרצור, אחמד טיבי, אילן גילאון, איציק שמולי, איתן כבל, אלעזר שטרן, אראל מרגלית, באסל גטאס, בנימין בן אליעזר, ג'מאל זחאלקה, דב חנין, דוד צור, זהבה גלאון, חנא סוייד, חנין זועבי, טלב אבו עראר, יחיאל בר, יצחק הרצוג, מאיר שטרית, מוחמד ברכה, מיכל בירן, מיכל רוזין, מיקי רוזנטל, מסעוד גנאים, מרב מיכאלי, משה מזרחי, נחמן שי, ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, עיסאווי פריג', עמיר פרץ, עמר בר לב, עמרם מצנע, עפו אגבאריה, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', תמר זנדברג וכל אלה מהעתיד שכן מדברים עם זועבי'ז. אל תביטו ימינה, תביטו רק שמאלה! תסתכלו היטב ותראו שאין לכם יריבים משמאל. היריבים שלכם הם רק מימין. והיריבים שלכם מאוחדים, והם הרוב, והם מתלהמים, והם משקרים, והם מסיתים, והם נציונליסטים, והם שולטים בפוליטיקה, והם שולטים בצבא, והם שולטים במשטרה, והם שולטים בתקשורת, והם שולטים ברחובות. ואם לא תאחדו שורות היום, לא תהיינה לכם שורות לאחד מחר. ואם לא תצאו לרחובות היום, הרחובות יצאו אליכם מחר. ואם לא תאבקו להחזרת השפיות היום, השפיות תאבד לכם מחר. ואם לא תלחמו כדי להביא לסיום הכיבוש היום, הכיבוש יסיים את כולכם מחר. אז זה לא יהיה קל. זה יהיה קשה. בוודאות זה יהיה קשה מאד. ואתם תהיו חייבים לקחת את זה כל יום לחוד, ואתם תהיו חייבים לקחת על עצמכם סיכונים, ואתם תהיו חייבים לגייס את אלה שיושבים בבית ושותקים, ואתם תהיו חייבים להראות להם ולי את הדרך.
« אין יריבים משמאל » היריבים הם רק מימין, ובינתיים הם מנצחים.

* מקור הביטוי: René Renoult

פוסט זה פורסם בקטגוריה זכויות אדם, כיבוש, פוליטיקה, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s