חמאס ניצח. לא בגלל שארבעה ילדים ששיחקו כדורגל נרצחו על חוף הים בעזה, ולא בגלל שדובר צה"ל לא מסוגל להגן על זה שאזרחים 'לא מעורבים' נרצחים בעזה, ולא בגלל שלמרות כל ההפצצות וההפגזות וההתפארויות חמאס ממשיך לשלוח טילים ורקטות. חמאס ניצח משום שהוא הצליח לצרוב בתודעה של אזרחי ישראל שהטילים והרקטות שלו מסוגלים להגיע כמעט לכל מקום, ושכמה שלא תכה אותו, יש לו עוד ועוד טילים ורקטות לירות. ולא משנה כמה דובר צה"ל יתאמץ, הטילים והרקטות של חמאס נופלים כמעט בכל מקום במדינת ישראל והוא, הדובר, לא יכול לעשות שום דבר בקשר לזה. וכנראה שגם צה"ל לא. לפחות בלי לבצע עוד כמה פשעי מלחמה. ואלה החדשות, ועם זה אזרחי ישראל צריכים להתמודד, עם או בלי שהאיש הרע נתניהו יספר לנו כמה המבצע לפירוק ממשלת האחדות הפלסטינית AKA צוק איתן הוא מוצלח, וכמה שקט יענה בשקט ורעש ברעש. אז נכון שלמדינת ישראל יש את כיפת הברזל, (אגב, הודות לעמיר פרץ, האיש שאולי לא ידע איך להסתכל על המצב דרך משקפת צבאית, אבל כנראה שידע להסתכל קדימה ולראות מה הולך לקרות ודאג לייצר ביטחון עבור האזרחים, עם או בלי החיצים המורעלים שנורו אליו), ונכון שהטילים והרקטות של חמאס ממש לא מדוייקים, בינתיים, אבל את התודעה חמאס כבר צרב. ועכשיו אזרחי ישראל צריכים להתמודד עם זה. אלברט איינשטיין אמר שאי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות. אז עכשיו, כשחמאס ניצח, אולי הגיע הזמן לנסות משהו אחר?
צילום: רויטרס
שרלוֹק 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.