צאו משם, ילדים שלי. תארזו את המטלטלים, תפרדו מהחברים, תאספו את הילד וצאו משם. צאו משם וסעו כמה שיותר רחוק, אל מעבר לים הגדול. צאו משם ואל תביטו לאחור. כי יבוא יום, והוא לא רחוק, שבו תתבוננו בילד שלכם מתגייס לצבא משימות הכיבוש והשיטור שצבא ההגנה לשעבר עסוק בהם, או שתתבוננו בו משלם את מלוא מחיר הסירוב במדינה שהולכת ומתבהמת ומתפשסטת בקצב שכבר אינו ניתן לעצירה. זאת האחריות שלכם, ואין שום דרך לחמוק ממנה.
איך תסבירו לילד שכדי לשמר את הכיבוש וההתנחלות, הצבא יורה בילדים וילדות בני גילו. מה תגידו לו, שילדים של אנשים אחרים הם רעים? תגידו לו שילדה בת שתיים עשרה חמושה במספרים היא מחבלת, או שהדרך היחידה למנוע מטיל לפגוע בבית היא להרוג חמש מאות חמישים ואחד ילדים? או אולי תגידו לו שזה לא בסדר להרוג ילדים, אבל לפעמים אין ברירה. או שתגידו לו שאף אחד לא הורג ילדים ושהצבא הוא הכי הכי שבעולם וגם הכי מוסרי, ועד שהוא יגיע לגיל גיוס כבר לא יהיה צורך בצבא, כמו שההורים שלי שיקרו לי… אי אפשר להצדיק פשעי מלחמה. לכן צאו משם.
וכשהוא שואל למה האיש ההוא אוחז בסכין ומסתער על החיילים, האם תענו לו שהוא נורא מתוסכל כי הוא רואה איך יום יום הצבא משפיל את אבא שלו, שמתחנן בפני חיילי הכיבוש שיתנו לו לעבור במחסום כדי לעבד את חלקת האדמה שמעבר לגדר. או שהוא חסר אונים כשהוא רואה איך המתנחלים שורפים את שדה החיטה או משמידים את מטע עצי הזית עתיק היומין שעבר במשפחה מדור לדור. או שהוא בוכה ומיואש כי הצבא ירה והרג את חברו הטוב, שזרק אבנים בהפגנה נגד הפקעת אדמות הכפר כדי שאפשר יהיה לבנות עוד בתים אדומי רעפים ולהרחיב עוד התנחלויות. או בגלל שהוא מלא זעם וחרון ועברה כי הוא ראה איך הצבא מוציא להורג פצוע חסר אונים, במקום להגיש לו טיפול רפואי. האם תגידו לו שצריך הרבה יותר אומץ להסתער מזויין בסכין על חיילי כיבוש חמושים עד לעור שיניהם, מאשר לירות בראש של פצוע חסר אונים? או שתאמרו לו שזה לא בסדר לכבוש עם אחר, אבל אין באמת עם מי לדבר, כי אין פרטנר, ולפעמים גם אין ברירה. או שאולי פשוט תגידו לו שמעולם לא היה מצבם של הפלסטינים טוב יותר, ועד שהוא יגיע לגיל גיוס כבר לא יהיה שרות חובה, כמו שההורים שלי שיקרו לי… אי אפשר להצדיק כיבוש. לכן צאו משם.
או שאולי אתם סבורים שהדרך לקחת אחריות ולמנוע מהילד פגיעה היא להלך בין הטיפות, לשבת על הגדר ולהימנע מכל פעולה. שב ואל תעשה, כי בכל זאת, צריך להתפרנס, והסך הכל לא כל כך נורא. ולכן לא תקימו קול זעקה כשבבית הספר יסבירו אנשי מג"ב לרכים החמודים מה עושים עם אמצעים לפיזור הפגנות וגז מדמיע וכדורי ספוג ורימוני הלם. ותעבירו ל-MTV כשידברו שם בטלויזיה על איך רוצים לסלק את הזועבי'ז מבית הנבחרים רק בגלל שהם ערבים. ותסבירו לו שזה לא בדיוק הזמן להתחפש בפורים לבדואי. בגלל המצב, חמודי, ובכלל. ובארוחת הערב אתם תסבירו לו שגזענות זה לא יפה ושכל בני האדם שווים… לא לעשות גלים זה טוב לבריכת השחיה. אז נכון, לא כל אחד בנוי למחאה. לכן צאו משם.
או שאולי אתם לא מתכוונים להגיד לו כלום כי אתם חושבים שאם תפרשו עליו רשת של הגנה, ותסתירו ממנו את המציאות הנוראה, הוא לא ייפגע. על משקל מה שאיני יודע לא יכול להזיק לי. ואם תעשו את זה, לא יגיע פתע פתאום יום הגיוס ואיתו כל השאלות. האם תרצו שהוא יאלץ לבחור בין לירות בבני אדם כדי לספק את תאוות הכיבוש, כי כך רוצה השלטון, כי כך ציווה ההמון, לבין לא לירות ולשלם את מחיר הסירוב, ועימו את מחיר ההפקרה להמון?.. לא תמיד יש תשובה לכל שאלה. לכן צאו משם.
צאו משם, ילדים שלי. צאו משם כי רק כשתהיו רחוק רחוק מעבר לים, תוכלו להביט בעיני הילד ולומר בבטחון מלא ובאמונה שלמה, שעשיתם כל מה שיכולתם כדי שהרוע שהפך חיילים לרוצחים ואזרחים להמון שלוח רסן, הרוע הזה לא יפגע בו, כי הוצאתם אותו משם.
שרלוֹק 
אני בעד להמשיך ולהילחם
אהבתיאהבתי
להמשיך להילחם על מנת לסיים את הכיבוש אפשר בכל מקום, ובדרכים רבות.
אהבתיאהבתי
באמת צאו מכאן.
לכו לברלין, סעו לאוסטרליה.
אנחנו נמשיך לבנות את המדינה שלנו.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה. בהצלחה.
אהבתיאהבתי
מאוד מזדהה, כי יש כבר עייפות החומר, וגרוע מכך- הרוח.
אנו חיים כאן חיים בלתי שפויים, שלזה שהגיב כאן בשאט נפש,אלו כנראה בעיניו,חיים נורמליים.
אנשים מוכנים למכור את נשמתם לשטן בעבור נאמנות.
נאמנות למה ולמי אני שואלת.
לממשלה חסרת אונים, חסרת מעוף, חדלת אישים,שמסוכסכת גם בינה לבין עצמה.
אנשים שלא מבחינים בין מנהיגות אמיתית שמושתתת על ערכים,לבין דמגוגיה זולה שזורה חול בעיניים.
מנהיגות שאין בה חזון,שלא נותנת תקווה,
שלא יכולה להבטיח לדור הצעירים דבר.
לא בתחום הבטחון, לא בכלכלה,לא בחינוך, הכל מתדרדר אל פי תהום.
כיבוש הוא משחית,ואת פרותיו הבאושים אנו רואים כבר היטב בכל תחומי חיינו וחברתנו השסועה.
החלום ושברו!!
אהבתיLiked by 1 person
זאת לא הנאמנות. תגיד להם ממי לפחד ומי אשם בצרות שלהם ואת מי לשנוא והם ישכחו שרומסים אותם. עצוב. אבל ככה צמחו כל המשטרים הפאשיסטיים. זאת נוסחה בדוקה שתמיד עבדה. וגם עכשיו היא עובדת.
אהבתיאהבתי
ואני אומר גם כן – צאו משם.
צאו משם כי אתם עברתם צד.
צאו משם כי אתם לוקים בתסמונת סטוקהולם.
צאו משם כי אין לכם שום סיבה להישאר פה.
צאו משם ותשאירו אותנו להילחם לבדנו. גם ככה קשה לנו, אז לסחוב עלוקות סרוחות ובוגדניות כמוכם הופך את הנטל לבלתי נסבל.
צאו. צאו ואל תחזרו.
צאו ואל תביטו לאחור.
מי ייתן ותקבלו, דוחים שכמותכם, את כל התייפיפות הנפש המבחילה שלכם ישר בפרצוף, בדיוק כפי שהאירופאים מקבלים היום.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה. לא יודע מי זה אתם.
אהבתיאהבתי
אתה לא יודע מי זה "אתם" כי אתה לא יודע מי אתה.
כשאתה לא יודע מי אתה אין לך אפשרות גם לזהות את חורשי רעתך.
אתה אבוד בתוך מישמש גדול שנקרא "אנושות" ללא שום השתייכות קבוצתית ולכן מנסה למצוא השתייכות כזו.
מתוך הניסיון אתה מסגל לעצמך את הקבוצה שמכנה את עצמה "הנאורים" וה"הומאניים" כי זה גורם לך להרגיש נעלה, מורם מעם. בדרך אתה יורה לבני קבוצתך האמיתיים בראש, מטפח את האוייב וגורם באופן ישיר לאוייב להתחזק ולפגוע בבני קבוצתך, בחברייך ובמשפחתך.
זה הסיבה שאתה בוגד. אתה וכל הסהרורים שאיתך. נדמה לכם שאתם חכמים גדולים, אבל אתם טמבלים אחרונים. אתם פסולת גנטית שאיבדה כל אינסטינקט הגנה עצמית וסופה להימרח כמו סמארק על הפרצוף של ילד מצונן בן 3, פשוט כי אין לכם שום יכולת לשמור על עצמכם ועל יקיריכם.
אני רק מלא צער על כך שאנחנו צריכים לסחוב עלוקות בוגדניות שכמותכם על הגב. ההתמודדות עם האוייב בסביבה מטורפת כזו קשה מספיק, אין לנו שום עניין לסחוב חלאות כמוכם על הגב.
אז לכו, טוסו מכאן. ספרו לעצמכם איזה סיפור שבא לכם למה אתם יורדים מהארץ וכמה שאתם צדיקים ושחררו אותנו נוכחותכם המבחילה.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה. אם תמשיך בניבולי פה והתקפות אישיות אמחק את כל התגובות שלך. אתה אורח אצלי בבלוג!
אהבתיLiked by 1 person
בני קבוצתי הם אלו שלא שורפים ילדים חיים ולא משנה אם הם חובשים כיפה או כאפיה
אהבתיאהבתי
כשחברי כנסת קוראים לרצח – זה המצב.
כשערוץ ממלכתי – ערוץ 20 השופר הרשמי שלהם – זה המצב.
חבל על אבא שלי שרואה ממרום וליבו נכמר. כל כך לחם. כל כך רצה. כל כך השקיע, כל כך תרם.
כשאמא שלי רואה מכאן בגובה העיינים נכמר הלב. כל כך לחמה. כל כך רצתה. כל כך השקיעה, כל כך תרמה.
כשאני שלא נפלתי רחוק מהעץ נמצא עכשיו רחוק מהעץ נכמר הלב.
כשבני שלא נפל רחוק מהשדרה נמצא עכשיו רחוק מהשדרה – נכמר הלב.
כשבני השני זורע לרוח ומתכנן ללכת בעקבות הרוח – נכמר הלב.
אהבתיLiked by 2 אנשים
זאת הבעיה בלצאת. זה לא עושה את החיים קלים יותר. להביט מרחוק לא עושה את זה יותר קל. להיפך. לפעמים זה הרבה יותר קשה, כי כשאתה בתוך הביצה לא תמיד ברור על מה המהומה.
אהבתיאהבתי