תמציתו של נוהל אפריקנוס (אפריקנוס: כינוי נדב"ר ל"נוהל אקדמאי") היא ש"במקרה של אמירה פוליטית על ידי מרצה בחדר ההרצאות במוסד אקדמי, המטרה העליונה היא לעצור את האמירה הפוליטית, גם במחיר של פגיעה במרצה עצמו". פרשנויות רבות נכתבו לגבי חלקו האחרון של המשפט, "גם במחיר של פגיעה במרצה עצמו", בתקנות שהופצו על בסיס הקוד האתי האקדמי במוסדות האקדמיים השונים. חלקן אף הכתיבו פגיעה פיזית במרצה וזאת למרות שכוונת הנוסח המקורי הייתה לפיטורין בלבד. וגם זאת רק לאחר שימוע, אזהרה, ובעקבות פסיקה של ועדת המשמעת של המוסד האקדמי בו משרת המרצה, לאחר שדנה באירוע המדובר ושמעה את כל הצדדים המעורבים.

מנסחי הקוד האתי של האקדמיה, שטענו שלא הובנו כהלכה והביעו את דאגתם בפני ראשי המוסדות האקדמיים ומשרד החינוך, נרגעו משהובטח להם שאיש מבין מנסחי התקנות במוסדות האקדמיים לא התכוון לפגיעה פיזית במרצה או אפילו להביא לפיטוריו, וכמובן שאסור לנהוג כך. ואם משתמע מתוך הקוד האתי שהיווה את הבסיס לניסוח התקנות במוסדות האקדמיים שזאת הכוונה, אזי יש לשנות את הנוסח מיידית, כדי לבטל כליל כל אפשרות של פירוש מוטעה.

התקנה המקורית, כפי שנוסחה על ידי מחברי הקוד האתי של האקדמיה, הרשתה לנסות לסכל אמירה פוליטית בחדר ההרצאות מיד עם הפרחתה לחלל האויר באמצעות כלים מדוייקים בהם יצויידו השומעים, שיאפשרו להם לדווח בזמן אמת לגורמים הרלוונטים במוסד האקדמי, כדי שהאחרונים יוכלו לנקוט בצעדים המתבקשים כדי למנוע את הישנות המקרה. אבל מאחר ומנסחי הקוד האתי לא פירטו מה הם הכלים המדוייקים שבהם יש להשתמש בחדר ההרצאות במקרה של אמירה פוליטית על ידי המרצה, נוצרו נוסחים מקבילים, לעיתים חריגים. אבל לכולם, כך טענו מנסחי הקוד האתי האקדמי, עיקרון משותף שיש לפעול ככל הניתן כדי לעצור את המרצה המוציא לפועל אמירה פוליטית בחדר ההרצאות, לרבות באמצעות כח מידתי, אך באופן שלא יוביל בסבירות גבוהה לפגיעה פיזית במרצה, וזאת מתוך הבנה שערך חיי המרצה גבוה ממחיר ניזקה של האמירה הפוליטית. זה סדר העדיפויות הראוי, הדגישו מנסחי הקוד האתי, וכל סדר עדיפויות אחר נעוץ באי הבנה קשה ומסוכנת.

נוהל אפריקנוס בגירסת "רוח צה"ל". כל סדר עדיפויות אחר נעוץ באי הבנה קשה ומסוכנת.

לאור הבעיות הרבות שיצר נוהל אפריקנוס, או בשמו הרשמי "רוח האקדמיה – הקוד האתי של המוסדות להשכלה גבוהה", בפעילות היום-יומית במוסדות האקדמיים, התכנסו מנסחי הקוד יחד עם ראשי המוסדות להשכלה גבוהה ובכירי משרד החינוך, כדי לענות על חלק מאי ההבנות והבעיות שנוצרו תוך כדי יישום הקוד בחדרי ההרצאות של המוסדות האקדמיים. כתוצאה מכך נוספו 11 ערכים חדשים לקוד האתי האקדמי:
1. נוהל אפריקנוס ייושם אך ורק נגד מרצים ולעולם לא נגד תלמידים;
2. השימוש בכח חייב להיות מידתי (פרופורציונלי);
3. התלמידים יוכלו להשתמש אך ורק בכלים ייעודיים שיפותחו לצורך ביצוע הנוהל;
4. אסור לתקוף מרצה שהביע חרטה;
5. רק ועדה מוסמכת מטעם המוסד האקדמי רשאית לנהל בירור על פרטי המקרה;
6. על התלמידים המדווחים להתנהג בכבוד ובהתחשבות כלפי תלמידים אחרים שלא דיווחו על המקרה;
7. התלמידים חייבים להגיש עזרה, כאשר התנאים מאפשרים זאת, לחבריהם ולמרצה כאחד;
8. אין לנצל את האירוע לצורך העתקת חומר לימודי והשלמת עבודות;
9. על התלמידים לכבד את המוסד האקדמי ואולם ההרצאות בו הם נמצאים;
10. על התלמידים להגן על משקיפים זרים ואורחים הנוכחים בחדר ההרצאות בזמן הפעלת הנוהל;
11. על התלמידים לדווח לגורמים הרלוונטים במוסד האקדמי אם הנוהל לא בוצע לפי הכללים לעיל.

אין חולק על כך שהערכים החדשים הללו שנוספו ל"רוח האקדמיה" מסייעים בביצוע הנוהל עצמו, ובהחלט מפזרים חלק מהערפל סביב הנוסח המקורי ומונעים פרשנויות חריגות. אולם הקוד עדיין חסר הגדרה מדוייקת מה היא אמירה פוליטית שבעקבותיה יוכרז מיידית נוהל אפריקנוס, ומה היא אמירה המותרת בחדרי החקירות. סליחה, ההרצאות. וכתוצאה מכך הפעלת הנוהל נשענת בעיקר על שיקול דעתם של התלמידים, שהם, כידוע, מושפעים בקלות על ידי מרצים בעלי לשון חלקה ויכולת רטורית גבוהה. לפיכך, מן הראוי היה אם מנסחי הקוד האתי "רוח האקדמיה" ואנשי משרד החינוך יתנו את דעתם לניסוח קוד אתי לילדי הגן, ולו רק כדי לציידם בכלים הנכונים כדי שיהיו מוכנים וערוכים לכשיכנסו בשערי המוסדות להשכלה גבוהה.