שיחה בטלה

רובי ריבלין טען שדבריו של קליין (אליטה חסודה שלנו, הארץ, 12.4.2017) הם "דברי בלע החושפים שנאה תהומית שמקעקעת כל אפשרות לשיח או ביקורת.". ולא היא. כי מה שנחשף במאמר של קליין הוא כעס גדול ועצום. לא שנאה ולא דברי בלע, אלא כעס גדול ונורא על שקבוצה של סיקריקים מהשטחים הכבושים השתלטה על מדינת ישראל, וצעד אחר צעד, היא מובילה מדינה שלמה להתאבדות קולקטיבית, עם או בלי התבצרות במרומי המצדה. כעס גדול ונורא על אנשים כמו ריבלין והרצוג ולפיד שמשתפים פעולה עם ההונאה הגדולה של המתאבדים מהשטחים הכבושים. ויותר משהם משתפים פעולה עמם, הם עצמם מאחזי עיניים שמנסים למכור סחורה פגומה כאילו דיאלוג, שיח וביקורת הם אפשרות מעשית ומתבקשת.

על מה ריבלין רוצה שקליין ישוחח עם גופשטיין? על מזג האויר? בין קליין לגופשטיין אין שום אפשרות לשיח משום שאין להם בסיס משותף שעליו אפשר לבנות שיח שכזה. כדי לקיים דיאלוג צריך לפחות להסכים על הבסיס או על מטרה משותפת. אפשר לדון איזו דרך עדיפה כשכולם מסכימים מה הוא היעד. אבל בין קליין לבין גופשטיין פעורה תהום עמוקה. ומעל התהום הזו אי אפשר יותר לבנות גשר. אין שום דבר משותף בין מי שמאמין בכל ליבו שכל בני האדם נולדו שווים לבין מי שמאמין בכל ליבו שהוא נעלה מאחרים, נבחר ויחיד סגולה. אין שום שיג ושיח בין מי שזכויות אדם הן נר לרגליו לבין מי שרואה בזכויות אדם מכשול שיש להרסו. אין שום דיאלוג בין מי שיורה ועוקר ושורף בשם האל האחד והיחיד והארץ המובטחת, לבין מי שמחר יהיה מטרה לירי או עקירה או שריפה שכזו.

זהו שיח של חרשים. כי לקליין אין שום סיכוי לשכנע את גופשטיין, ולגופשטיין אין שום רצון לשכנע את קליין. ההיסטוריה מלמדת שכשהקיטוב כה חריף, אחד הצדדים כופה את רצונו על האחרים. זכויות השחורים בארה"ב לא הושגו כי ד"ר קינג שכנע את המושל וואלאס שכל בני האדם שווים, אלא בגלל שמאבק עיקש כפה את הזכויות האלה הר כגיגית על העליונות הלבנה הגזענית. העליונות הלבנה והגזענית לא השתנתה, היא רק הובסה. המאבק במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה הוכתר בהצלחה כי הקהיליה הבינלאומית כפתה את השינוי על המיעוט הלבן שם באמצעות חרמות וסנקציות. ומבחינה זאת, הסיקריקים מהשטחים הכבושים נחלו כבר הצלחה כבירה. כי התהליך שהם החלו בו עבר את נקודת האל חזור, ולכן המאבק בכיבוש ובאפרטהייד יוכרע כשצד אחד יצליח לכפות את רצונו על הצד האחר. והם, המתאבדים מהשטחים הכבושים, פועלים בדיוק לפי התסריט הזה.

הסיקריקים מהשטחים הכבושים לא מעוניינים בשיח ובטח שלא בביקורת. הם רק רוצים שכל היתר יחשבו שהם מעוניינים בשיח כזה. כי כך הם יכולים להמשיך בתהליך של השתלטות וכפיית רצונם על כל מי שחי בין הים לירדן מצד אחד, ולהמשיך להרדים את אלה שלא רוצים שמנוחתם תופרע, באמצעות מצג שוא של דיאלוג או אפשרות לדיאלוג שכזה מהצד האחר. לגופשטיין אין שום רצון לשוחח עם קליין כי מבחינתו שיח עם קליין הוא בזבוז של זמן. הרבה יותר פשוט לסתום לקליין את הפה כדי שאפשר יהיה להמשיך לשמור על השקט לבל תופרע מנוחתם של הישנים. וכשיש שקט, אפשר להמשיך בתהליך ההשתלטות כדי לכפות את רצון המתאבדים מהשטחים הכבושים על כל היתר.

וכך ריבלין והרצוג ולפיד מוכנים להעמיד את יוסי קליין בככר העיר ולסקלו באבנים, או להעלות אותו על המוקד ולשרוף אותו כמו ששורפים את כל מי שמביע דברי כפירה, מבלי יכולת לראות שהם בסך הכל סם ההרדמה בו משתמשים המתאבדים מהשטחים הכבושים כדי להרדים את כל אלה שלא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות ולא רוצים לדעת. רק לישון. אבל החושך בחוץ הוא לא בגלל שהשמש שקעה, גם אם עוצמים עיניים.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה זכויות אדם, כיבוש, פוליטיקה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s