בוב, נציג של חברת שירותי הזרעה מלאכותית לרפתות בויסקונסין אמר לי שלא יכול להיות שהשואה התרחשה, כי הצבא הישראלי האדיר והנהדר שלכם לא היה מאפשר לגרמנים לעולל דבר שכזה, וקינח בשאלה אם זה באמת נכון שיהודים אוהבים כסף. בריידי הרפתן מאלבמה הושיב אותי במטבח ביתו המעוטר בדגלי הקונפרדרציה ורובים משלל סוגים והסביר לי שהוא בעצם מעריץ אותנו, הישראלים, כי אנחנו לא פריירים של אף אחד (I admire you, the Israelis, because you don't take no shit from nobody). וריק, מנהל תמיכה מקצועית לרפתות בפלורידה הצביע על שחור שעבר לתומו ברחוב והכריז שאם "אנחנו", הוא ואני, היינו מנצחים במלחמה, השחור הזה לא היה מסתובב ככה חופשי ברחוב ואונס את הנשים "שלנו". שלו ושלי.

אני מודה שלקח לי זמן להבין שכשהם אומרים "המלחמה" הם מתכוונים למלחמת האזרחים של ארצות הברית. וכאילו כדי להמשיך את סדרת החינוך של ריק מפלורידה, לקח אותי איימס (בעברית: עמוס), איימיש חוזר בשאלה מפנסילבניה ונציג מכירות של ציוד רפתות שעבר לוירג'יניה, לביקור באנדרטה לזכר הגנרל לי בשרלוטסוויל, בדרכנו מביקור הדרכה ברפת של מנונייט (Mennonite). שם, מול פסל הגנרל הבוגד שהוביל צבא של מורדים נגד ממשל נבחר ונשיא מכהן, הוא הרביץ בי דעת על תולדות מלחמת התוקפנות של הצפון (The War of the Northern Aggression). זו היא ליבת אמריקה, America's Heartland. תמיד היתה. ויש להניח שכל עוד ימשיכו המהגרים להתרכז בעיקר בערי החוף של המזרח והמערב, היא תמיד תהיה. ארץ השילוש הקדוש: לבן, נוצרי פרוטסטנט, אנגלו-סקסון.

הם לא רוצים קאתולים, כי הקאתולים משתחווים לרודן מרומא. לא מאמינים? תשאלו את טראמפ למה אסרו את האבא שלו כשהפגין יחד עם ה-KKK ברובע קווינס שבניו-יורק. הם לא אוהבים מוסלמים, או לטינו, או שחורים, כי הם מטמאים את הדמוקרטיה האנגלו-סקסית הלבנה ואת הדרך האמריקאית. והם שונאים יהודים כי היהודים דחו את ישו ו-"התקשורת האמריקאית, והמערכת הפוליטית האמריקאית, והפדרל ריזרב האמריקאי, כולם נשלטים בידי מיעוט קטן: היהודים-הציונים". כך אמר דייויד דיוק, האשף הגדול (Grand Wizard) של ה-KKK (בדימוס), לקהל גדול לפני כשבוע בשרלוטסוויל. וריצ'רד ספנסר, ממנהיגי העליונות הלבנה, לעג לראש העיר היהודי של שרלוטסוויל, מייק סיגנר (Mike Signer). "ראש העיר הקטן …סי-נר [חוטא]… איך מבטאים את השם של השרץ הקטן הזה?" שאל ספנסר, והקהל השיב בקריאות, "יהודי, יהודי, יהודי" (“Jew, Jew, Jew”).

אז איך שנאה כה עזה כלפי כל מי שהוא זר, וכלפי כל מה שהוא יהודי, הופכת להערצה לכל מה שהוא ישראלי?

תשובה אפשרית לשאלה סיפק אותו ספנסר, שלעג לראש העיר היהודי של שרלוטסוויל, באירוע בשלהי 2016, בו הרב מאט רוזנברג מארגון הלל שבקאמפוס אוניברסיטת A&M בטקסס, הסביר לו שבני אדם חייבים להכיל אחד את האחר: "אתה בא לכאן עם מסר של הדרה קיצונית. אבל המסורת שלי מלמדת דווקא מסר של הכללה קיצונית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורה", ואז שאל אותו הרב אם הוא מעוניין לשבת וללמוד יחד פרק תורה. ספנסר השיב לו כך: "אתה באמת רוצה הכללה קיצונית במדינת ישראל? אני מתכוון, הכללה קיצונית אמיתית. כמו למשל שכל המזרח התיכון יבואו לתל-אביב או לירושלים." וכשרוזנברג לא ענה, המשיך ספנסר: "היהודים קיימים דווקא משום שלא התבוללו בין הגויים… אני מכבד זאת. אני רוצה שלאנשים שלי תהיה אותה תחושה של משמעות עצמית". הרב רוזנברג נותר ללא מלים.

אפשר כמובן לתת לספנסר ליהנות מהספק שהוא לא באמת בקיא בהבדל שבין יהדות, שהיא דת, לבין ציונות, שהיא תנועה פוליטית חילונית לאומית. ואפשר, כמובן, לתת גם לרב רוזנברג ליהנות מהספק שהוא לא היה זריז מספיק כדי להבהיר לספנסר את ההבדל בין השתיים. אבל אין באמת סיבה לתת לשניהם ליהנות מהספק. ספנסר, מהמנהיגים הבולטים של הנאו נאצים והעליונות הלבנה, מערב במכוון בין תנועה פוליטית לאומית לבין דת, בין יהדות לציונות, לא רק מפני שזה מסייע לו לטעון שהוא לא אנטישמי, אלא גם ובעיקר כי מהלך כזה משתלב היטב עם אחד המוטיבים המרכזיים של הימין הדתי והעליונות הלבנה – להחזיר את אלוהים לספר החוקים האמריקאי, אחרי שהאבות המייסדים, החוקה ובית המשפט גירשו אותו משם.

לעומתו, הרב רוזנברג לא יכול ליהנות מהספק לא בגלל שלא היה זריז מספיק כדי לתקן את ספנסר על שערב בין יהדות לציונות, אלא בגלל שיתכן שהרב רוזנברג בכלל סבור שהגזען מהעליונות הלבנה בעצם צודק. אולי הוא סבור, כמו הנאצי, שיהודי וציוני חד הם. שהרי בישראל מתרחש מזה זמן מאמץ דומה להפליא שמטרתו להחזיר את אלוהים לחיק הציונות, כמו שהימין האלטרנטיבי רוצה להחזירו לספר החוקים האמריקאי. כי בהיעדר נימוק רציונלי להצדקת העבדות, להפרדה הגזעית ולדחיה הדתית נותר הימין האלטרנטיבי האמריקאי עם שנאה עזה כלפי כל מי שהוא זר, עם העליונות הלבנה, ועם האב והבן; כך בהיעדר נימוק רציונלי להצדקת הכיבוש, ולאכיפת משטר של אפרטהייד ושליטה ברוטלית בפלסטינים, נותרה הציונות עם שנאה עזה כלפי כל מי שהוא זר, עם אתה בחרתנו מכל העמים, ועם לזרעך נתתי את הארץ הזאת.