המסר של אבי גבאי ברור וצלול: הוא לא ייתן לנתניהו הזדמנות למכור לציבור שוב את סיפור האוטובוסים של השמאל שמסיעים את הערבים שנוהרים. גבאי יעשה הכל כדי שהציבור שירוץ לקלפיות יידע מראש מי סיפר לו שהרשימה המשותפת הם אנטי ציונים, שהאשכנזים הציונים שרצו להיות ליברלים מזמן שכחו מה זה להיות יהודים, ושמבקשי המקלט הם בעצם מסתננים. וחוץ מזה רק מרצ זה שמאל. או לפחות זה מה שרוצה אבי גבאי שתחשבו.

החשבון של גבאי הוא פשוט: גם אם מרצ תכפיל את כוחה והרשימה המשותפת תשמור על כוחה, עדיין מדובר במיעוט מושבים בטל בששים. חופן מנדטים שמובלים אחר כבוד מחוץ לגדר הם מחיר סביר כדי לנצח את הלאומיים מהליכוד ואת הציונים מהעתיד ואת היהודים הציונים מהבית הלאומי בבחירות. כי המחנה הציוני, להווי נא ידוע, היה קודם כל יהודי וגם ציוני הרבה לפני שאר המחנות הלאומיים, היהודים והציונים. שהרי המחנה הציוני שגבאי עומד בראשו, הוא הוא זה שהדליק את המדורה שחגה ונעה ברוח וסביבה לגמו אבות הציונים היהודים קפה לאומי כשר למהדרין, עוד בימים שהתישבות היתה מחנות העולים וגורדוניה, השומר הצעיר היה סטלין ונוער הגבעות ועירית לינור עוד לא עשו שום דבר יפה מאיתנו. המחנה הציוני רוצה שנזכור שהוא לא שכח שהוא קודם כל יהודי, וגם לאומי, וגם ציוני. או לפחות זה מה שרוצה אבי גבאי שתחשבו.

החשבון של גבאי הוא פשוט: רוב מוחלט של מנדטים לאומיים ציונים וגם יהודים כשרים למהדרין עומדים לבחירה, ורק מהם תורכב הממשלה הבאה. הוא גם יודע שאין באמת הבדל בין היהודים הלאומיים של ביטן או הציונים היהודים של שקד וסמוטריץ'. וגם אם יש דיון ודבר ויכוח בין המחנה היהודי ציוני של עופר שלח ויעל גרמן לבין המחנה היהודי שהוא גם ציוני, הוא לא יהיה על ההבדל בין זוהיר בהלול לזועבי'ז, אלא על מה יותר יהודי בעיניך, כיפה בכיס או הפרשת חלה. כל השאר יכול להפתר במשא ומתן זריז, לשביעות רצונם של כל מרכיבי קואליצית הרוב המוחלט היהודי ציוני שהוא גם לאומי. כל ממשלה שתבוא מתוך המנדטים הלאומיים הציונים היהודים היא כשרה, אומר לנו גבאי. ככה מנצחים בחירות. או לפחות ככה רוצה אבי גבאי לחשוב.

המסר של אבי גבאי ברור וצלול: צריך לטשטש ולמסמס את ההבדל בין המנדטים שמרכיבים את גוש הרוב המוחלט האחד. וכל זמן שמסמנים את השמאל, את הפליטים ואת הערבים ושולחים את נתניהו הביתה, לא כל כך איכפת לו, לגבאי, מי יהיה מספר אחת ומי מספר שתיים. בסופו של דבר, גם למפגינים של מוצ"ש פתח תקוה לא כל כך איכפת מי יהיה מספר אחת ומי מספר שתיים, כל זמן שנתניהו הולך הביתה. אבל כשיוצרים גוש אחד של רוב מוחלט, שדורס ומסלק מדרכו את כל מי שמפריע לו לזכור כמה הוא יהודי, או כמה הוא ציוני, או כמה הוא לאומי, הגוש האחד של הרוב המוחלט גם יקים מתוכו מנהיג אחד, שיש לו עם אחד ומדינה אחת, ואין לו מספר שתיים.