זה לא נתניהו, טמבלים, זו השיטה

אם המטרה של אורי משגב באיחוד השורות של מה שהוא קורא "ישראל הדמוקרטית" ("חפשו אותנו", הארץ 3.1.2019) היא להחליף את נתניהו, אז יותר טוב שלא יהיה איחוד, וכל מפלגה תרוץ באופן עצמאי. חלקן אולי אפילו יצליח להצטרף לממשלה הבאה. לפחות בדרך הזאת אפשר יהיה למנוע מספר רב של התקפי לב, תוצאה ישירה של מפח הנפש שיגרם לאותה ישראל הדמוקרטית אם האיחוד הזה יצליח לנצח את נתניהו.

כשהמטרה היא להחליף את השלטון, היא תהפוך מהר מאד לאיך נשארים בשלטון. לכן ראש הממשלה גנץ, לשיטתו של משגב, ושר הביטחון ברק יחליטו להיכנס עם צה"ל בעזה כדי להרוס את מה שעוד נשאר שם עומד, בקלות רבה יותר מנתניהו. הם לא יעצרו בגלל שיקולי אגו ומי יקבל את הקרדיט. הם עשו את זה בעבר מספר פעמים, זה כרמטכ"ל וזה כשר ביטחון, והם לא יספרו את בנט אם ינסה ללמד אותם איך משטחים עיר או איך סופרים עלי כוסברה. אז מי יסביר למצביעים בעוטף עזה למה כלום לא השתנה? זה לא נתניהו, טמבלים, זו השיטה.

כשהמטרה היא להחליף את השלטון, היא תהפוך מהר מאד לאיך נשארים בשלטון. לכן שרת המשפטים לבני ושר החקלאות יעלון לא יהססו, זה להזרים תקציבים וזו להכשיר את השרץ, כדי שמפעל ההתנחלויות והאפרטהייד ימשיך לשגשג עד שמתישהו יתגלה סוף סוף, בדרך נס, איזה פרטנר בצד השני שאפשר יהיה להכריח אותו לקבל את התכתיבים שאיתם עם ישראל יסכים אולי לחיות. עם או בלי פינוי כמה צריפים מכמה גבעות. אז מי יסביר למצביעים הנכים והזקנים ולניצולי השואה למה כלום לא השתנה? זה לא נתניהו, טמבלים, זו השיטה.

כשהמטרה היא להחליף את השלטון, היא תהפוך מהר מאד לאיך נשארים בשלטון. לכן השרה לשיוויון חברתי לפי משגב היא מרב מיכאלי, ושר הבריאות הוא איציק שמולי. כי זאת יש לזכור, לא גבאי ולא הלפיד מהעתיד מוכנים לשבת עם הזועביז' באותה הקואליציה, שלא לדבר על אותה הממשלה. ולכן חנין זועבי לא תהיה השרה לשיוויון חברתי, וד"ר אחמד טיבי לא יהיה שר הבריאות. כי גם לישראל הדמוקרטית יש קוים אדומים שאותם המחנה הדמוקרטי לא יהיה מוכן לחצות. אז מי יסביר למצביעים מבני המיעוטים למה כלום לא השתנה? זה לא נתניהו, טמבלים, זו השיטה.

אבל מה אם, לעומת זאת, המטרה תהיה לשנות את השיטה. מה יקרה אם משגב יקרא לשינוי השיטה במקום לשינוי השלטון. מה יקרה אם "ישראל הדמוקרטית" תרוץ עם מצע של כתיבת חוקה תוך זמן קצוב. שנתיים בלבד, למשל. שנתיים שבמהלכן תיכתב חוקה ולאחריהן תתקימנה בחירות. חוקה שלא תפרט מי הוא יהודי ומה הם חובותיו, אלא מי הוא אזרח ומה הן זכויותיו. חוקה שתהפוך מדינה דה פקטו עם משטר אפרטהייד שבין הים במערב והנהר במזרח, למדינה דה יורה עם גבולות מוכרים ואם תרצו, עם חיפה כעיר בירה.

ומה יקרה אם יוסבר בה, בחוקה, שפלסטיני מחלחול יכול לרכוש בית בכסלא, היא רמת רזיאל, ויהודי מבת-ים יכול להתישב בשכם, היא נבלוס, וששניהם יכולים לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים של המדינה, ושכל אחד מהם יכול להחזיק במשרה לזמן קצוב ומוגדר בלבד, ומהו מספר הפעמים שהם יכולים בכלל להעמיד את עצמם לבחירה. ועוד ייכתב בה אולי, בחוקה, כהנה וכהנה על מעמדה של הרשות השופטת, ועל מעמדו החוקי של ראש הממשלה, ועל החלוקה הנכונה בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ואיך יהנה האזרח מפיתוח אוצרות הטבע של המדינה, ולמה שרות צבאי הוא מקצוע ולא זכות או חובה.

על מצע כזה שווה להתאחד. על מצע כזה שווה להילחם. וכל עוד זה לא המצב, משגב יכול אולי להצדיק למה השר לענייני כלום או השרה לענייני שום דבר הם הדרך הנכונה להחליף את נתניהו, אבל הוא יאלץ גם להסביר למה שום דבר לא השתנה.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה זכויות אדם, פוליטיקה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.