עלילה

בימים אלו ממש, ב-12 ביולי, מלאו 113 שנים לזיכויים המוחלט של הקולונל פיקאר וסרן דרייפוס. למחרת, ב-13 ביולי 1906, הורה הבית התחתון של הרפובליקה הצרפתית (Chambre des députés) על החזרתם לצבא של השניים לאלתר, והעלתם בדרגה כאילו מעולם לא נזרקו מהצבא. הקולונל פיקאר הועלה לדרגת גנרל, ודרייפוס לדרגת רב סרן*. בסופו של דבר, אחרי אחת עשרה שנים, ידעה צרפת להתמודד עם הפרשה ולצאת וידה על העליונה, גם אם לאט ובאיחור. מה תעניק ישראל למחמוד קטוסה לכשיימצא, אם אי פעם יימצא, הפושע שאנס את בת השבע ממודיעין עלית? יש להניח שהוא לעולם לא יזוכה, רשמית, ושליחיו של אלוהים מטעם עצמם ומטעם השלטון ימשיכו לאיים על חייו ועל חיי בני כפרו ולפגוע ברכושם, וחיילי הכיבוש ימשיכו לבקר בביתו ובבתי שכניו בשעות הקטנות של הלילה. ככה זה כשאתה נתין חסר זכויות שחי תחת משטר של אפרטהייד. כל אחד יכול להתעמר בך, כל חייל יכול לירות בך וכל פושע יכול להפליל אותך.

עלילה לא נוצרת כך סתם יש מאין. בכל עלילה עסיסית יש גרעין של אמת. קצין צרפתי שבגד בארצו ומסר מסמכים סודיים לגרמנים, או ילדה קטנה שנאנסה. אין חולק שמסמכים סודיים נמסרו לגרמנים, כפי שאין אין חולק שילדה נאנסה. מה שהופך את הארוע לעלילה הוא הפללת בן אדם חף מפשע בגלל שהוא יהודי, או בגלל שהוא פלסטיני, ולא בגלל שיש הוכחות לאשמתו. אין. כדי להוכיח את אשמתו יש צורך לפברק. כך במקרה של דרייפוס, וכך גם במקרה של קטוסה.

אין שום דמיון בין אלפרד דרייפוס ומחמוד קטוסה, למרות הדמיון בין שתי הפרשיות הנושאות את שמם. למשל, דרייפוס היה אזרח צרפתי, וקטוסה הוא נתין חסר זכויות שחי תחת משטר אפרטהייד ברוטלי. דרייפוס שרת בצבא צרפת, קטוסה שרת בבית ספר שלילדיו אין שום סיכוי לבוא בשעריו. דרייפוס הופלל על ידי אסטרהאזי הבוגד, שרכב על גל שנאת הזרים והאנטישמיות, וקטוסה הופלל על ידי [אולי פעם נדע מי זה] האנס שרכב על גל הדה הומניזציה של הנתינים הפלסטינים שבשטחים הכבושים. אין דמיון בין שני גיבורי הפרשיות הללו, ובכל זאת שתיהן נושאות חותמת של עלילה.

עלילה לא נוצרת כך סתם יש מאין. מאחורי כל עלילה מסתתר מישהו שמבקש למקסם רווחים: בוגד או אנס שמנסה לתעתע בזרועו הארוכה של החוק; עיתון שמבקש להרחיב את תפוצת קוראיו; ארגון שמחפש למנוע את חשיפת ערוותו; קבוצה פוליטית שמבקשת פרסום ותומכים או שלטון שחותר לאלף את בוחריו. להוציא את הפושע, בפרשת דרייפוס בלטו לפחות שניים: העיתון והארגון. בפרשת קטוסה מככבים כל הארבעה.

אין שום דמיון בין אלפרד דרייפוס ומחמוד קטוסה, ולמרות הדמיון בין שתי הפרשיות הנושאות את שמם, הסיכוי שפרשת קטוסה תסתיים באותה הצורה שבה הסתיימה פרשת דרייפוס הוא אפסי עד לא קיים. כנתין חסר זכויות, הסיבה היחידה שהוא שוחרר מבית האסורים היתה כי ערוותו של הארגון שנעל אותו שם התגלתה ברבים. ובימים של תקשורת מהירה ורשתות חברתיות, ההד שייצרה הפרשה והאיום שהיה טמון בפרסומה מעבר לגבולות מדינת האפרטהייד, הם שהובילו לשחרורו של קטוסה. אם מדינת האפרטהייד לא מסוגלת לבצע חקירה יסודית ולהגיע לשורש האמת, אז גופים שמחוץ לה יעשו זאת. ואת זה מדינת האפרטהייד לא יכולה להרשות לעצמה.

צילום: מועצת הכפר דיר קדיס

ובינתיים בריונים ופורעי חוק יהודים, אנשי כנופיות ומליציות שפועלות בחסות משטר האפרטהייד, ממשיכים לאיים על מחמוד קטוסה, מהלכים איימים על כפרו ודורשים את מותו. איני יודע איך תסתיים פרשת קטוסה, אבל פרשת דרייפוס הסתיימה כך: כשהוחזר אלפרד דרייפוס לצבא והועלה לדרגת רב סרן, נערך ב-20 ביולי 1906 מסדר באותה רחבה באקדמיה הצבאית בפריז שבה נשללו ממנו דרגותיו אחת עשרה שנים קודם, בו צורף ל"מסדר הכבוד" (Légion d'honneur). כשהסתיים הטקס קראו הקצינים הנוכחים "יחי דרייפוס". והוא ענה להם, "לא, רבותי, לא, אני מבקש מכם, תחי צרפת!".

* ב-1907 פרש דריפוס מהצבא. הוא גוייס שוב כמפקד גדוד ארטילריה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שרת לכל אורך המלחמה וסיים אותה בדרגת לוטננט קולונל. הוא נפטר ב-12 ביולי 1935, ונקבר בית הקברות במונפרנס, פריז.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אפרטהייד, זכויות אדם, כיבוש, פוליטיקה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.