הסיפור על הפרה חוּמה

זהו סיפור על הפרה חוּמה (שם זמני, השם המקורי שמור במערכת). חומה היא פרה יפהפיה, גבוהה, ארוכת רגליים, זקופת צוואר, עם מבנה עטין מושלם וזנב מסורק למשעי, והעיקר – חומה מניבה הרבה הרבה חלב. בקיצור, חומה היא חלומו הרטוב של כל רפתן.

הפרה חומה בפוזה למצלמה

חומה מתגוררת ברפת א'. חצר נאה ומרווחת, עם שטח מקורה קטן, שאפשר להסתתר בו מפני השמש הלוהטת ביום קיץ חם. נכון שהאבוס לא מקורה, ובחורף כשיורד גשם האוכל נסחף ונרטב, ונכון שאין מספיק שקתות לכל הפרות וצריך לעמוד בתור כדי לשתות קצת מים צוננים, ונכון שהחצר מרוחקת ממכון החליבה והדרך לשם ובחזרה היא לא ממש כביש מספר אחד, אבל בסך הכל אפשר להסתדר אם לא עושים מזה עניין.
חומה חולקת את חצר רפת א' עם עוד כחמישים פרות, רובן חומות כמוה, ומקצתן שחור לבן, יש אפילו אחת לבנה לגמרי, בלי אף כתם, לא חום ולא שחור. קוראים לה הפרה לבנה. אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. בזמנה הפנוי חומה עסוקה בלעזור לפרות הצעירות שרק עכשיו המליטו להסתגל לחיי החצר והרפת.
רפת ד', השכנה לרפת א' של חומה, היא חצר מרווחת עוד יותר מרפת א'. יש בה גג מעל כל החצר, תאורה לילית, מאווררים שפועלים בימי הקיץ ויוצרים בריזה, הרבה הרבה שקתות, והרפתנים מחליפים שם את הריפוד פעמיים בשבוע, ואפילו גג מעל האבוס יש, עם טפטפות ערפל להקל על עומס החום בזמן שאוכלים. רפת ד' שוכנת ממש ממש ליד מכון החליבה. רוב הפרות ברפת ד' הן פרות שחור לבן.
יום אחד החליטה חומה לנסות ולשדרג את מצבה. במקומותינו קוראים לזה, לעשות לביתה. פנתה חומה לשכנותיה ברפת ד' וביקשה לעבור ולגור עימן.
"כמובן" ענו לה ברפת ד'. "רק תמלאי כמה טפסים, שהבקשה תהיה רשמית, את יודעת".
"אין בעיה" ענתה חומה. התישבה אחרי החליבה, לקחה עפרון והחלה למלא את הטפסים. שאלו אותה שם כמה חלב היא נותנת, ומה אחוז השומן, ומה אחוז החלבון. וכמה עגלות היא המליטה וכמה עגלים. ואם ההמלטות היו קשות או לא. ומי היו הפרים בחייה, ומתי לאחרונה היא ראתה וטרינר. ועוד כיוצא באלה שאלות פשוטות. ובדרך לחליבה היא מסרה את הטפסים לשכנותיה ברפת ד'.

כעבור מספר ימים, הזמינו השכנות ברפת ד' את חומה לשיחה ליד שער החצר. הן הסבירו לה שעדיף שתשאר ברפת א', כי שם היא כבר התאקלמה, ולא בטוח שהיא תצליח להסתדר ברפת ד', שם העניינים מתנהלים, את יודעת, בצורה שונה. ובכלל, הרי הרפתנים עכשיו נותנים לפרות בחלק מהחצרות את האפשרות להחליט בעצמן איזה פרות יהיו אצלם ואיזה לא. אז סליחה, אבל אולי תנסי ברפת ג', גם שם יש גג.
חומה לא ענתה מיד. היא נכנסה למכון החליבה, הורידה איזה עשרים וחמישה קילו חלב איכותי, יצאה, נעצרה מול משרד הרפת, בדיוק כשהרפתנים התיישבו לשתות קפה, פתחה את פיה ואמרה:
"אני פרה טובה. טובה יותר מרוב הפרות בעדר. אני בנוייה יותר טוב, אני יפה יותר, ואני מניבה יותר חלב. אני תורמת לחצר בה אני מתגוררת, ואין סיבה שאפסיק לעשות את זה אם אעבור להתגורר בחצר אחרת. הגליון הוטרינרי שלי נקי ובלי בעיות מיוחדות. נכון שההמלטה הראשונה היתה קצת קשה, והיו כמה סיבוכים של אחרי המלטה, אבל חוץ מזה הכל נקי. כמה פרות יכולות לומר את זה על עצמן?
ואפילו אם לא הייתי מניבה הרבה חלב, ואפילו אם לא הייתי תורמת לחצר שלי, ואפילו אם לא הייתי גבוהה ויפה יותר מרובן, אפילו אז, באיזה זכות אפשר למנוע ממני לעבור לחצר אחרת? אני דורשת לדעת, באיזו זכות אתם מעניקים לבנות רפת ד' את החופש להחליט מי ראוי ומי לא ראוי. אני ראוייה מספיק כדי לתת יותר מחמישים קילו חלב ביום, אבל אני לא ראויה למגורים משודרגים?
אני דורשת שתבטלו את הסידור הזה שהבנות בחצרות תחלטנה בעצמן מי ראוי ומי לא. אני דורשת שכל מי שרוצה להתגורר באיזה חצר שתחפוץ, אם יש שם מקום, תוכל לעשות את זה. אני דורשת שתקומו ותעשו מעשה עכשיו."

אבל הרפתנים רק שתקו והמשיכו לשתות את הקפה שלהם. אולי בגלל שהם לא אוהבים שמפריעים להם לשתות קפה, ואולי בגלל שלא היה להם מה להגיד, ואולי פשוט מפני שהם לא הבינו את מה שחומה אמרה. אולי פשוט הם לא מבינים Cowish.